בית משפט לענייני משפחה בתל אביב 7494-12-14
תקציר: האם הסכם ממון והסכם גירושין שקיבלו תוקף של פסק דין, ניתנים לביטול בטענה של הסכם למראית עין במטרה להבריח רכוש של הבעל מנושיו ?
נפסק: קיים השתק שיפוטי על האיש לאור הצהרותיו ההפוכות בבית משפט, ומעבר לכך, לא הוכח כי היה בחובות גבוהים במועד ההסכמים או שהליך הגירושין שניהלה האישה לא היה אמיתי. נקבע כי המשך החיים המשותפים אינם מפקיעים את תוקף ההסכמים ולא נמצאו “אותות מרמה” אשר יעידו על הסכם למראית עין.
העתירה לביטול ההסכמים נדחתה ונפסקו הוצאות משפט ושכ”ט עו”ד בסך 50,000 ₪ !
מחפש עורך דין לגירושין ברמת גן ?
מלא פרטים בטופס “צור קשר” משמאל ועו”ד לדיני משפחה בר”ג ות”א יתקשר אליך !
באפשרותך גם להתקשר ישירות – 052-9771993
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב 7494-12-14
זוג נשוי יהודי ולו שני ילדים רכש דירת מגורים ודירה זו נרשמה על שם האשה בלבד. לאחר תקופה מסויימת ערכו הצדדים ביניהם הסכם ממון המייצג הפרדה רכושית מלאה ולפיה כל אחד יישאר עם רכושו, כלומר הדירה תהיה רכוש האשה בלבד. ההסכם אושר וקיבל תוקף של פסק דין ב-10.10.2005.
לאחר כשנתיים, בדצמבר 2007, הגישה הנתבעת תביעת מזונות ובקשה לעיקול כספים,ובהמשך אף חתמו על הסכם גירושין כולל בתאריך 12.05.2008, שאף בו הוצהר כי הצדדים חיים תחת משטר של הפרדה רכושית מלאה. בהמשך בני הזוג אישרו את הסכם הגירושין בבי”ד ונקבע תאריך לסידור הגט, אליו בני הזוג לא הגיעו כלל, כך שהצדדים לא התגרשו בפועל.
בשנת 2014 הגישה האשה תביעת פינוי כנגד בעלה בטענה כי אין לו זכויות בבית, בעוד שהוא טען כי ההסכמים נעשו למראית עין בלבד ומטרתם היתה אך ורק הרחקת רכושם המשותף מנושיו, נוכח החובות שהלכו ותפחו. הבעל עתר לפס”ד הצהרתי לפיו ההסכמים בטלים מאחר ונעשו למראית עין.
לטענת האשה ההסכמים לא היו למראית עין והעובדה כי המשיכו לחיות יחדיו אחרי הסכם הגירושין אינה מלמדת כי ההסכם בונה או נערך למראית עין. לדבריה, היא חששה מבעלה ורצתה שילדיה לא ייפגעו ולכן לא עמדה על זכותה בנוגע לרכוש ולגירושין.
סעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי) קובע כי “חוזה שנכרת למראית עין – בטל”. בע”א 3725/08 חזן נקבע כי “חוזה למראית עין הינו חוזה שקיימת לגביו אי התאמה מכוונת בין הצהרת הרצון של הצדדים לעסקה, לבין רצונם וכוונותיהם האמיתיות… הנטל להוכיח כי נכרת חוזה למראית עין… מוטל על שכמו של הטוען טענה זו”.
נקבע כי נדרשת רמת הוכחה גבוהה במיוחד, התואמת את חומרת הטענה הנטענת.
ברע”א 1780/93 אולצ’יק נקבע כי אף אם מטרת ההסכמים היתה להערים על נושים, אין הדבר הופך אותם להסכמים למראית עין (ראה גם תמ”ש 13461/96 אלטשולר), מאחר וייתכן שההעברה היא אמיתית, ויש לבחון האם לפי דיני פשיטת רגל או דינים אחרים יכולים הנושים לבטל את ההעברה.
אחד הנימוקים לסירוב לבטל הסכם פיקטיבי הוא הימנעות מעידוד הסכמים שכאלה וטוב שידע תובע הביטול (שרכושו בעצם הועבר לבעלות אחר) כי בית המשפט לא ישעה לזעקת הקוזאק הנגזל ולא יששמ לה יד מסייעת (ראה תמ”ש (נצרת) 5052/00, תמ”ש 1681-1010, תמ”ש (ת”א) 49121/01).
הוחלט: קיים השתק שיפוטי על האיש מטענת בטלות ההסכמים לאור הצהרותיו בפני בית המשפט (ראה ע”א 513/89 אינטרלגו). בנוסף, התובע כשל מלהוכיח כי ההסכמים נערכו למראית עין, ואף לא כי היו לו נושים וחובות רבים בעת מועד חתימת ההסכמים. כך נקבע כי ההליך תביעות הגירושין שניהלה האשה היה הליך אמיתי. נקבע כי המשך החיים המשותפים, המשך הבילויים המשותפים והמשך עזרת האשה לבעלה הן כספית והן במסגרת עבודתה כעו”ד, אינם מפקיעים את תוקפם של ההסכמים. לא נמצאו “אותות מרמה” (ראה ת”א (חיפה) 595/02 כהן) ולא הוכח כי ההסכמים נחתמו באופן פיקטיבי.
ניתן 30.08.2015
יצוין כי אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עו"ד; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מעודכן וזאת בין היתר לאור שינויים שוטפים בחקיקה ובפסיקה, ואין להסתמך עליו. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד. בכל מקרה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני של עורך דין גירושים