בג”צ 323/81 וילוז’ני נ’ בית הדין הרבני הגדול

תקציר : האשה עזבה את דירת המגורים המשותפת עקב אלימות הבעל ונקבע כי יש למכור את הדירה כחלק מהליך הגירושין של הזוג. הבעל ביקש למכור את הדירה כתפוסה מאחר והוא המשיך להתגורר בה לבדו, בעוד שבי”ד קבע כי יש למכור את הדירה כפנויה.

הוחלט: מאחר והבעל גר לבדו בדירה, עקב עזיבתה של האשה בכורח ולא מרצון – לא ייחשב הדבר לזכותו לצורך חוק הגנת הדייר, ועל כן הדירה תימכר כפנויה.

מחפש עורך דין לחלוקת רכוש במהלך גירושין בתל אביב ?
צריכה יעוץ בנושא מזונות, הסדרי ראיה, חלוקת רכוש ?
מלא פרטים בטופס “צור קשר” משמאל ועו”ד לגירושין בת”א יתקשר אליך !
באפשרותך גם להתקשר – 052-9771993

בני הזוג התגוררו בדירת מגורים ביחד עם בתם. לאחר מספר שנים נתגלעו ביניהם סכסוכים קשים והאשה נאלצה לעזוב את הדירה עקב אלימות הבעל כנגדה. לאחר שנים של דיונים ונסיונות לשלום בית, בית הדין קבע כי לאור התנהגות הבעל והראיות שהציגה האשה, חובה על הבעל לגרש את האשה כדת משה וישראל.

במסגרת חלוקת הרכוש פסק בית הדין הרבני האיזורי תל אביב-יפו כי הדירה, הרשומה על שם הצדדים, תימכר כפנויה והתמורה תחולק בין שני הצדדים בחלקים שווים. הבעל טען כי הדירה צריכה להימכר כתפוסה על ידי הבעל, מאחר והוא מחזיק בה חזקה בלעדית ולפי ס’ 33 לחוק הגנת הדייר מגיעה לו זכות זו.

ובמה דברים אמורים ? ס’ 33 לחוק הגנת הדייר קובע כי יש מצבים בהם אם בעל הדירה נאלץ למכור את הדירה כתוצאה מפסק דין, יהיה המחזיק בדירה לדייר של בעלו החדש של הנכס. המשמעות היא שהדירה נרכשת כשהיא תפוסה ע”י הבעלים הקודם והמחזיק בדירה ולא כשהיא פנויה.

לעיתים, במידה ואחד מבני הזוג נטש מרצון או הזניח את הדירה, ניתן יהיה לקבוע כי לנשאר בדירה זכות שימוש בדירה תפוסה, אולם “הכלל הוא שאם אדם יתפוס את שותפו ויגרום בלחצו ובהתנהגות שיצא מהדירה” – לא ייחשב הדבר כנטישה, והנשאר לא ייחשב כמחזיק בדירה ולא ייכנס בגדר תנאי הסעיף, ולכן יש למכור את הדירה כפנויה.

בערעור ובסוף התהליך נקבע בבג”צ כי מאחר ועזיבתה של האשה הייתה כפויה עליה, יש לראות במגורי הבעל לבדו בדירה משום החזקה בלעדית שלא ברצונה ובחוסר הסכמתה של השותפה-האשה, ומתוך כך אין הבעל זכאי להגנה כדייר מוגן על פי חוק הגנת הדייר ועל כן הדירה תימכר בערכה כפנויה ולא כתפוסה.

ניתן 19/05/82