(נת’) 978969 בית הדין הרבני האיזורי נתניה
תקציר: אחרי 27 שנות נישואין, עם 3 ילדים, הגיש הבעל תביעת גירושין לבית הדין הרבני בנתניה. הבעל טען שהאשה מורדת, אינה דואגת לו ומשפילה אותו, כולל אלימות מילולית ונפשית, וכי לא מקיימים יחסים מזה שנתיים וכי גם האשה רוצה להתגרש. אחרי 6 חודשים האשה הגישה תביעת כתובה לאור העובדה שהבעל עבר לגור עם אשה אחרת ובוגד בה וזנח אותה עם אחד מילדיהם הקטין. היא עדיין רוצה שהוא יחזור הביתה, אולם אם יתעקש, הכתובה היא אחד התנאים להסכמתה לגט.
נפסק: הבעל לא הוכיח את טענותיו. לעומת זאת, אין מחלוקת בדבר בגידת הבעל והוא זה אשר נחשב ל”רועה זונות”. לאור בגידתו במקום לטפל באשת נעוריו בזמן חוליה (חולת אנמיה), נקבע כי הרס המשפחה מוטל על כתפי הבעל.
תביעת הגירושין נדחית. ביה”ד המליץ לצדדים לנהל מו”מ כדי להגיע להסכם גירושין.
מחפש עורך דין לגירושין בנתניה והסביבה ?
מלא פרטים בטופס “צור קשר” משמאל ועו”ד לדיני משפחה בנתניה / חדרה יתקשר אליך !
באפשרותך גם להתקשר ישירות – 052-9771993
(נת’) 978969
מדובר בזוג יהודים, אשר נישאו ב- 1987 ולהם 3 ילדים, הצעיר ביניהם נולד ב- 1998 (קטין). הבעל עזב את הבית ועבר לחיות עם אשה אחת. בתאריך 14/12/2014 הגיש הבעל כתב תביעה ל”גירושין והכרוך בגירושין”.
לדברי התובע, הצדדים אינם מקיימים יחסים כבר שנתיים, הוא ספג מהאשה יחס משפיל אלימות מילולית ונפשית, זלזול והזנחה, היא חדלה לדאוג לו ואף הביעה את רצונה בפניו להתגרש. לדבריו, הנתבעת אינה זכאית למזונות אשה בשל היותה מורדת ובמשך כך גם הפסידה כתובתה ותוספתה. בנוסף משום עבודתה אינה זכאית למזונות מדין מעשה ידיה תחת מזונותיה. הבעל הציע לאשה להמשיך לגור בדירה ללא הגבלת זמן, ובמקרה פטירה שהדירה תעבור על שם בן הזוג הנותר. הבעל דורש לחייב את האשה בגירושין.
לשאלת ביה”ד הרבני בנתניה אם יש בידו ראיות, למשל הקלטות, ענה הבעל: “זה לא תיק חקירה, לא מנהלים רישומון מתי הרגיזה אותי. אלו דברים בין בני זוג והיא יודעת את זה”.
הנתבעת הגישה תביעת כתובה כחצי שנה לאחר מכן. לדבריה, הבעל עזב את הבית ללא סיבה וזנח אותה ואת בנה, כשהוא עובר לגור עם אשה אחרת, וזאת בעוד היא חולת אנמיה, מזריקה אינסולין פעמיים ביום ועובדת בקושי 5 שעות ביום כגננת. האשה אמרה כי הייתה רעיה טובה כל השנים וביטלה עצמה בפניו כדי שיפתח קריירה אישית בתפקידו במשטרת ישראל. דאגה לו כל השנים ומשנתן עינו באחרת החל מתנכל לה אישית וכלכלית. לאור בגידתו תובעת היא את סכום הכתובה (500,000 שקל).
בית הדין הרבני בנתניה העיר לאשה כי בהצעת הבעל ישנם ויתורים מפליגים, אבל האשה טענה שהיא חוששת לעתידה. לדברי ב”כ האשה “אין מקום לגט או להמלצה ובוודאי לא לחיוב ובטח שלא לכפייה. במידה והבעל אינו רוצה לחזור לאשתו, עדיין מוטלות החובות עליו לא לזנוח את אשתו, ולהסדיר את הכתובה בהתאם לתביעה שהגשנו. יש לדחות את התביעה של הבעל, היא עדיין רוצה שהוא יחזור הביתה, ואם אינו רוצה לחזור הביתה, שייקבע שאין לו עילה בדין העברי… שהוא יחזור… שייקבע שאין עילה, ואם הוא רוצה לחזור – בשמחה. ואם יש לו הצעות אחרות – נישב על זה בשמחה.”
נפסק כי הבעל לא הוכיח את טענותיו ולא הביא להן סימוכין בעדויות, מסמכים או כל אסמכתא אחרת. לעומת זאת, אין מחלוקת בדבר בגידת הבעל וחייו המשותפים עם אשה אחרת, ובשל כך הרי כל זמן שהוא נשוי לאשתו הוא זה אשר נחשב ל”רועה זונות”. מאחר והבעל הלך לרעות בשדות זרים במקום לטפל באשת נעוריו בזמן חוליה, נקבע כי הרס המשפחה מוטל על כתפי הבעל.
תביעת הגירושין נדחית. ביה”ד המליץ לצדדים לנהל מו”מ כדי להגיע להסכם גירושין.
ניתן 17.01.2016
יצוין כי אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עו"ד; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מעודכן וזאת בין היתר לאור שינויים שוטפים בחקיקה ובפסיקה, ואין להסתמך עליו. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד. בכל מקרה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני של עורך דין גירושים