האם לאח של הנפטר יש זכות לבטל צו ירושה ?

בית הדין הרבני האיזורי נתניה 819272/3

 

תקציר: האם אח שמבקש לבטל צו ירושה שהוצא לאחיו, בטענה שנעלם ולא נפטר, הנו בעל זכות להתנגד לסמכותו של בית הדין הרבני לדון בתקפות הצוואה ?

 

נפסק: יש שני בעלי מעמד הזכאים לפנות, הראשון הוא “מעוניין בדבר”, השני “נוגע בדבר”. לצורך סמכות בית הדין לדון בבקשה, נדרשת הסכמה של כל “הנוגעים בדבר” בנוגע לצוואה. הלכת עאסי קובעת כי “הנוגע בדבר” ייחשב רק “מי שטוען לזכות הנאה “ישירה” בעזבון כיורש על פי דין או כזוכה על פי צוואה”. מאחר והאח היה נשוי עם ילדים, הרי שלאח אין כל הנאה ישירה בעיזבון ולא ייחשב כנוגע בדבר, ולכן אין לו זכות לבקש ביטול.

לגופו של עניין, ולמרות זאת, ביטל בית הדין את צו הירושה, מאחר ולא קיבל הוכחה מספקת מבחינה הלכתית כי האח אכן נפטר ולא רק נעלם.

מחפש עו”ד לצוואות וירושות בנתניה ?
מלא פרטים בטופס “צור קשר” משמאל ועו”ד לדיני משפחה בנתניה יתקשר אליך !
באפשרותך גם להתקשר ישירות – 052-9771993

בית הדין הרבני האיזורי נתניה 819272/3

 פלוני הגיש בקשה לביטול צו ירושה שהוצא בבית הדין הרבני בנתניה. המתנגד הוא אחיו של הנפטר, וטענתו היא שהאח נעלם בדרום אפריקה ולא הוכח כי נפטר.

 

בית הדין בוחן האם לאח יש מעמד להגיש את הבקשה, טרם בדיקתה גופא. יש שני בעלי מעמד הזכאים לפנות, הראשון הוא “מעוניין בדבר”, השני “נוגע בדבר”. לצורך סמכות בית הדין לדון בבקשה, נדרשת הסכמה של כל “הנוגעים בדבר” בנוגע לצוואה, בהתאם לסעיף 155(א) לחוק הירושה.

 

הלכת עאסי (רע”א 3154) קובעת כי “הנוגע בדבר” ייחשב רק “מי שטוען לזכות הנאה “ישירה” בעזבון כיורש על פי דין או כזוכה על פי צוואה… “נוגע בדבר” ו”מעונין בדבר” הם אפוא רק אלה, שאם מתקבלת גירסתם – הם עצמם נהנים “מיד” מן העיזבון, ולא כלול מי שמצפה לרשת אותם, תהא “ציפייתו” סבירה ככל שתהא”. מאחר והנפטר היה נשוי עם ילדים, הרי שאחיו אינו יורש מעזבונו ואין לו כל הנאה ישירה בעיזבון ולא ייחשב כ”נוגע בדבר”, ועל כן אין הוא בעל זכות עמידה להגשת בקשה מסוג זה.

 

עם זאת, חובת בית הדין לדון דין אמת ולדון בדברים לגופם, האם הוצאת צו הירושה היתה כדין. ואף אחרי שהוצא צו הירושה, זכותו וחובתו של בית הדין לברר הדברים כפי שקובעת תקנה קכ”ח לתקנות הדיון:

“חושש בית-הדין שטעה בפסק-דינו, יזמין את הצדדים לבירור נוסף, ובמקרה זה רשאי בית-הדין לעכב את ביצוע פסק-הדין עד לבירור.”

מקורה של תקנה זו הוא מהאמור בחו”מ (סימן כ”ה ס”א):

“כל דיין שדן דיני ממונות וטעה, או טעה בדברים הגלויים והידועים כגון דינים המפורשים במשנה או בתלמוד או בדברי הפוסקים, חוזר הדין ודנים אותו כהלכה.”

בית הדין מחליט להיכנס לעובי הקורה, ובוחן האם הוצאת צו הירושה לאח, לאחר הכרזתו כנפטר, היתה כדין.
צו הירושה הוצא תוך הסתמכות על היתר נישואין שניתן לאשה, לאחר הכרזה עליה כאלמנה עקב פטירתו של האח. מסתבר שהליך הוכחת פטירתו של האח התבסס על עדות של אנשים וגויים שטענו שהאח נפטר.
בית הדין קובע כי גם אם לצורך היתר הנישואין לאשה (הכרזתה כאלמנה), מספיקה “עדות של עד אחד, עד מפי עד וגוי המסיח לפי תומו” – הרי שלעניין הורדת יורשים לנכסיו, “לא סגי בהכי”.

 

המשמעות היא שגם אם האשה הותרה לנישואין כאלמנה, האח לא ייחשב כנפטר לצורך הוצאת צו הירושה, ועל כן הקפיא בית הדין את תוקפו של צו הירושה, עד שיובאו בפניו עדויות מספקות על פי ההלכה לפיהם האח איננו בחיים.

 

ניתן 01.01.2012

* יובהר כי התקציר לא נכתב ע"י העו"ד שייצג בתיק
יצוין כי אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עו"ד; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מעודכן וזאת בין היתר לאור שינויים שוטפים בחקיקה ובפסיקה, ואין להסתמך עליו. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד. בכל מקרה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני של עורך דין גירושים