ת”ע (ת”א) 44975-09-13
תקציר: התנגדות לקיום צוואת המנוח משנת 2009 בטענה כי פעל תחת השפעה בלתי הוגנת ובזמן מעורבות הנהנית בעריכת הצוואה, ובמיוחד בטענה כי קיומה של צוואה קודמת משנת 1994 מונע את ביטולה לאור ס’ 88א לחוק הירושה העוסק בצוואות הדדיות.
נפסק: המנוח היה כשיר ופעיל חברתית בזמן עריכת הצוואה החדשה ואין מאום בטענה על מעורבות בעריכת הצוואה במיוחד כשמדובר בצוואה הדדית. נקבע כי מאחר וסעיף 8א חוקק רק בשנת 2005, אין הוא חל כלל על הצוואה משנת 1994 ואין כל מניעה לערוך צוואה חדשה ובמיוחד כשבצוואה מ-1994 אין התייחסות ל”יורש אחר יורש”, ועל כן בכל מקרה ניתן היה לערוך צוואה חדשה.
מחפש עורך דין לצוואות בתל אביב ?
מלא פרטים בטופס “צור קשר” משמאל ועו”ד לדיני משפחה בת”א יתקשר אליך !
באפשרותך גם להתקשר ישירות – 052-9771993
ת”ע (ת”א) 44975-09-13
המנוח הלך לבית עולמו כשהוא בן 93 לאחר שאשתו המנוחה הלכה לעולמה ב-2001. המנוח, שהיה אלמן חשוך ילדים, ערך צוואה הדדית עם בת זוגתו ב-2009. לצוואה זו מתנגדת בת דודתה של אשתו המנוחה, אשר תובעת לקיים צוואה הדדית קודמת משנת 1994.
הטענות בהתנגדות לצוואה הן השפעה בלתי הוגנת ומעורבות בעריכת הצוואה וכן כי המנוח היה מנוע מלערוך צוואה חדשה לאור הוראות סעיף 8א לחוק הירושה (שחוקק בשנת 2005).
ס’ 30(א) לחוק הירושה קובע כי ” הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה.”, כאשר נטל ההוכחה על הטוען להשפעה בלתי הוגנת הוא על המתנגד. הלכת מרום (ע”א 5185/93 קבעה 4 מבחנים מצטברים לבחינת קיומה של השפעה בלתי הוגנת: מבחן התלות והעצמאות, התלות והסיוע, קשרי המצווה עם אחרים ומבחן נסיבות עריכת הצוואה.
נקבע כי המתנגדת לא הרימה את נטל ההוכחה כי אכן היתה השפעה בלתי הוגנת, הן לאור חוו”ד פסיכיאטרית שניתנה טרם עריכת הצוואה בה נקבע ככשיר, היותו פעיל ולמשל העובדה שנהג בשנים אלו, היה עצמאי לחלוטין וקיים קשרים חברתיים כולל מפגשים חברתיים בהם השתתף, והן לאור עדות עורכות הדין שערכו את צוואתו האחרונה.
גם טענת המעורבות בעריכת הצוואה בין אם כייזום הצוואה ובין אם כעריכתה כצוואה הדדית נדחתה על הסף, במיוחד כשמדובר בצוואה הדדית והן כי בת זוגתו לא נכחה בעת עריכת צוואתו.
טענת המניעות לערוך צוואה חדשה לאור הצוואה ההדדית משנת 1994 אף היא נדחתה לחלוטין – צויין כי למתנגדת אין כל מעמד כלפי הצוואה מאחר ולא הוגדר כלל בצוואה מצב של “יורש אחר יורש” ונקבע כי החזקה במצב כזה הוא שהורשת הרכוש מושארת לשיקול דעתו החופשי של בן הזוג (ראה בע”מ 4282/03 לרנר), ובעיקר מאחר ותיקון 2005 לא חל לגבי צוואות הדדיות שנערכו לפני זמנו.
מעבר לנדרש, הודגש כי הוראות סעיף 8א כלל לא רלוונטיים במקרה הנדון, מאחר ואפילו היתה הצוואה נערכת לאחר תיקון מס’ 12 לחוק הירושה, גם אז יכול היה המנוח לערוך צוואה חדשה, שכן הצוואה משנת 19944 לא קובעת כל זוכים לאחר פטירת שני המצווים ואף שותקת בעניין הזכות לשנותה (בהקשר ההסתמכות ההדדית).
נפסק כי הצוואה ההדדית משנת 2009 תקפה וההתנגדות נדחית.
ניתן 10.02.2015
יצוין כי אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עו"ד; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מעודכן וזאת בין היתר לאור שינויים שוטפים בחקיקה ובפסיקה, ואין להסתמך עליו. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד. בכל מקרה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני של עורך דין גירושים