זכויות בן ממשיך במושב – מעמד בר רשות במשק

תמ”ש 253-06-09 בית משפט לענייני משפחה בטבריה

 

תקציר: מדובר על סכסוך ירושה, שבמסגרתו טוענת אחת הבנות כי היא ובעלה נחשבים “בן ממשיך” לצורך קבלת הזכויות במשק במושב לאחר פטירת ההורים, בעוד האחות השניה טוענת שהמשק כלל איננו משק “סוכנותי” ובכל מקרה אין הסכם בכתב על האפשרות להעברת הנחלה ל”בן ממשיך”.

 

נפסק: לשם הקמת זכותו של “הבן הממשיך” מול המוסדות המיישבים, קיים צורך במקור משפטי חיצוני, ולא מספיק לו מעמדו כ”בן ממשיך”. התובעת טוענת כי היה כזה “הסכם משולש” שנחתם ב-1999, אולם נקבע כי הסכם זה לא חל על המשק באשר לא היה משק “סוכנותי” ובכל מקרה לא היה תקף בעת קבלת התובעים כחברי אגודה ב-1974. הבקשה לקבלת הזכויות כ”בן ממשיך” נדחתה.

מחפש עורך דין לדיני משפחה בטבריה ?
מלא פרטים בטופס “צור קשר” משמאל ועו”ד לדיני משפחה באיזור טבריה יתקשר אליך !
באפשרותך גם להתקשר ישירות – 052-9771993

תמ”ש (טבריה) 253-06-09, עז 5466-03-09

מדובר על סכסוך ירושה, שבמסגרתו טוענת אחת הבנות כי היא ובעלה נחשבים “בן ממשיך” לצורך ירושת הזכויות במשק במושב לאחר פטירת ההורים, וזאת לפי הסכם משולש שנחתם בין המינהל, הסוכנות היהודית והאגודה. האחות השניה טוענת שהמשק במושב כלל איננו משק “סוכנותי” ולא קיים בנוגע אליו הליך של העברת נחלה מההורים ל”בן ממשיך”.

 

בעוד שתקנות האגודות השיתופיות (חברות), עוסקות במישור היחסים בין ה”בן הממשיך” לבין האגודה, הרי יצירת זכות “הבן הממשיך” והעברתן של הזכויות מן המתיישב אל ה”בן הממשיך”, נוצרת על פי ההסדרים החוזיים שבין ההורים לבנם המועברים לאישור הגורמים המיישבים, כלומר לשם הקמת זכותו של “הבן הממשיך” במישור היחסים בין הטוען לזכות לבין המוסדות המיישבים, קיים צורך במקור משפטי חיצוני (ראה תמ”ש (טב’) 34371-08-11, ע”א 1662/99 חיים, ע”א 2836/90 בצר, ע”א 5126/91 קוגלמס).

 

אישור והסכמת האגודה למינוי כ”בן ממשיך” במשק (ביחסים ביניהם), אין בהם די די בכדי לשכלל את המינוי במובנו הקנייני (ביחסים כלפי המוסדות המיישבים וכולי עלמא).

 

לטענת התובעים, הזכויות במשקי המושב נגזרות מהסכם תלת צדדי שנחתם בשנת 1999 בין המנהל, הסוכנות היהודית והאגודה, אשר על פיו מוציא במפורש את זכויות בר הרשות במשק מגדר עיזבון המתיישב (במקרה דנן הכוונה להורים), ובמקרה של פטירת שני בני הזוג חברי האגודה, יועברו זכויותיהם בנחלה לבן ממשיך שנקבע על ידי ההורים ושאושר על ידי הסוכנות היהודית.

 

באותו הסכם, באין בן ממשיך, יועברו הזכויות בנחלה בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף 114 לחוק הירושה:

ס’ 114(ב) באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו – יחליט בית המשפט לפי הנסיבות.

 

הבקשה להכרה כ”בן ממשיך” בר רשות במשק נדחתה עקב שילוב הקביעות הבאות:

1)       המושב אינו מושב “סוכנותי”, ועל כן אין תוקף ל”הסכם משולש” ככל שקיים כמעניק זכויות לבן ממשיך.

2)       בכל מקרה, ההסכם משנת 1999 לא היה בתוקף בשנת 1974, עת קבלת התובעים כחברי אגודה.

3)       הלוואה בסיוע הסוכנות ועצם בניית בית נוסף אינם מקימים הכרה כ”בן ממשיך”, על אף שהתובעים אכן התקבלו כחברי אגודה כ”בן ממשיך” במשק (אבל רק ביחסים מול האגודה ותו לא).

4)     העברת זכויות בר רשות לבן ממשיך טעונה אישור הסוכנות היהודית, ולא התקבל אישור כזה, והתובעת לא
רשומה כ”בן ממשיך” בספרי הסוכנות.

5)       לא הוצג חוזה החכירה בין פיק”א לאגודה, וממילא לא הוכח היכולת להעביר זכויות במשק מכוחו.

 

ניתן 29.11.2015

* יובהר כי התקציר לא נכתב ע"י העו"ד שייצג בתיק
יצוין כי אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עו"ד; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מעודכן וזאת בין היתר לאור שינויים שוטפים בחקיקה ובפסיקה, ואין להסתמך עליו. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד. בכל מקרה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני של עורך דין גירושים