חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל”ב-1972

מחפש עורך דין לגירושין ודיני משפחה (בכל הארץ)?
מלא פרטים בטופס יצירת קשר משמאל ועו”ד לגירושין יתקשר אליך עוד היום !
באפשרותך גם להתקשר ישירות – 052-9771993

 

פרק א’: פרשנות

1.        בחוק זה –

           “פסק דין למזונות” – פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט או בית דין מוסמך שניתנו בישראל, וכן פסק חוץ, פסק חוץ זמני או צו ביניים שהוכרזו אכיפים לפי סעיפים 3 או 8 לחוק אכיפת פסקי חוץ, התשי”ח-  1958, שלפיהם חייב אדם לשלם מזונות לבן זוגו או לילדו הקטין או להורהו;

           “זוכה” – מי שפסק דין למזונות ניתן לזכותו ואינו מתגורר עם החייב, לרבות הורה שאינו מתגורר עם החייב שפסק דין למזונות ניתן לזכות ילדו הקטין הנמצא בהחזקתו אף אם אינו עמו;

           “חוק הביטוח הלאומי” – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה-1995;

           “חייב” – יחיד שפסק דין למזונות ניתן לחובתו;

           “ילד קטין” – לרבות קטין מאומץ וילד בגיר שאינו מסוגל לכלכל את עצמו;

           “המוסד” – המוסד לביטוח לאומי.

פרק ב’: תשלום לזוכה מאת המוסד

2.        (א)   זוכה שהוא תושב ישראל, זכאי לבקש מאת המוסד תשלום חדשי לפי הוראות חוק זה, ובלבד שהחייב היה תושב ישראל ביום מתן פסק הדין למזונות או במשך עשרים וארבעה חודשים לפחות מתוך ארבעים ושמונת החודשים שקדמו בתכוף ליום מתן פסק הדין למזונות.

 

           (ב)   בסעיף זה –

           “יום מתן פסק הדין”, לענין פסק חוץ, פסק חוץ זמני וצו ביניים – היום שבו הוכרזו אכיפים לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי”ח-1958;

           “תושב ישראל” – מי שהוא תושב לענין חוק הביטוח הלאומי, לרבות תושב ישראל באזור כהגדרתו בסעיף 378 לחוק האמור.

3.        שיעורי התשלום הם כפי שנקבעו בפסק הדין למזונות או בתקנות, הכל לפי השיעור הקטן יותר.

4.        (א)   בקשת זוכה לתשלום תוגש למוסד, בדרך ששר העבודה, בהתייעצות עם שר המשפטים, קבע בתקנות.

           (ב)   נתקיימו בזוכה הוראות חוק זה והתקנות על פיו, ישלם המוסד לזוכה את השיעורים המגיעים לו לפי חוק זה.

5.        המוסד יודיע למבקש, תוך שלושים יום מיום הגשת הבקשה, על אישור הבקשה ועל שיעור התשלום או על דחיית הבקשה.

6.        (א)   תשלום לפי חוק זה ישולם לזוכה במשך התקופה הקבועה בפסק הדין למזונות, כל עוד מוטלת על החייב חובה בתשלום המזונות, אולם לא ישולם למפרע אלא עד היום שנקבע בפסק הדין או עד שנה אחת לפני יום הגשת הבקשה למוסד, הכל לפי המאוחר.

           (ב)   על תשלום לפי חוק זה יחולו הוראות סעיפים 297א ו-297ב לחוק הביטוח הלאומי, בשינויים המחויבים.

7.        (א)   בית משפט או בית דין מוסמך המבטל פסק דין למזונות או משנה את תכנו, יודיע על כך מיד למוסד.

           (ב)   נודע למוסד על ביטול פסק הדין למזונות או על שינויו, יבטל את התשלום לזוכה או ישנה את שיעורו הכל לפי פסק הדין, ויודיע על כך מיד לזוכה.

8.        הזוכה חייב, לפי בקשת המוסד, לתת לו בעל פה או בכתב כל מידע לענין זכויותיו לפי חוק זה שיש לו או שיגיע אליו, לרבות מסמכים שברשותו או שבאפשרותו לקבלם.

9.        (א)   התשלומים ישולמו לזוכה שאינו נוקט בהליכים לביצוע פסק הדין למזונות.

           (ב)   נקט הזוכה בהליכי ביצוע לפני שהגיש בקשה למוסד, רשאי הוא להפסיקם ולהגיש בקשה לפי חוק זה.

           (ג)   נקט הזוכה הליכי ביצוע לאחר שהגיש בקשה למוסד, ייפסקו זכויותיו לתשלומים מאת המוסד.

           (ד)   שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מקרים ותנאים שבהם לא ייפסקו זכויותיו של הזוכה לתשלומים על אף האמור בסעיף קטן (ג).

9א.      (א)   לא ישולם לזוכה שיצא את ישראל תשלום בעד חודש קלנדרי אם שהה מחוץ לישראל בכל הימים שבאותו חודש.

           (ב)   לא ישולם לזוכה שיצא את ישראל תשלום בעד החודש הקלנדרי שבו יצא (להלן – חודש היציאה) ובעד החודש הקלנדרי שבו חזר לישראל (להלן – חודש השיבה), אם הוא אחד מאלה:

(1)    לפני שיצא את ישראל כאמור, הוא יצא את ישראל פעם נוספת באותה שנה קלנדרית;

(2)    הוא לא היה זכאי לגמלה בעד החודש הקלנדרי שקדם לחודש היציאה.

           (ג)   (1)    הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על מי שמתקיימים בו שניים אלה:

(א)    הוא היה זכאי לתשלום בעד החודש הקלנדרי שקדם לחודש היציאה;

(ב)    הוא נזקק לטיפול רפואי מחוץ לישראל או שהוא נלווה לבנו, לבתו, לבן זוגו או להורהו, החולים, אשר נזקקים לטיפול רפואי מחוץ לישראל.

(2)    תשלום לפי סעיף קטן זה ישולם לפי כללים, תנאים ולתקופה שקבע שר המשפטים.

           (ד)   (1)    שהה זוכה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות במהלך 12 חודשים רצופים, יראו אותו כמי שנמצא מחוץ לישראל כל עוד לא תמו 12 חודשים רצופים שבהם שהה בישראל 183 ימים לפחות.

(2)    הוראות פסקה (1) לא יחולו על אלה:

(א)    מי שהודיע למוסד, במועד, בתנאים ובאופן שקבע שר המשפטים, על יציאתו מישראל, על תקופת היעדרותו המשוערת ממנה ועל חזרתו אליה;

(ב)    מי ששהה מחוץ לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי.

           (ה)   בסעיף זה, “טיפול רפואי” – שירות בריאות הניתן לפי הוראות סעיף 11 בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ”ד-1994.

10.      מקום שהמוסד לא גבה את השיעור המלא לפי פסק הדין למזונות כאמור בסעיף 14, רשאי הזוכה, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות, לנקוט הליכי ביצוע בשל ההפרש שבין שיעורי התשלום כפי שנקבע בפסק הדין למזונות לבין הסכום המשתלם מאת המוסד.

11.      לשכת הוצאה לפועל שאליה הגיש זוכה בקשה לביצוע פסק דין למזונות, תודיע על כך מיד למוסד.

12.      (א)   קיבל הזוכה מן החייב או מטעמו כסף או שווה כסף לפי פסק דין למזונות, יודיע על כך למוסד תוך שלושים יום מיום קבלתו.

           (ב)   המוסד ינכה מן התשלום שהוא משלם לזוכה לפי חוק זה כל סכום ששילם שלא כדין; כן ינכה המוסד כל סכום כסף או שווה כסף שקיבל הזוכה מן החייב או מטעמו שלא באמצעות המוסד, מלבד סכומים שגבה הזוכה לפי האמור בסעיף 10.

           (ג)   לא נוכה מן התשלום סכום כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המוסד לתבוע מן הזוכה בבית דין אזורי לעבודה את החזרת הסכום.

13.      זוכה הסבור שקופח בזכותו לתשלום לפי חוק זה, רשאי, בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות, להגיש תובענה לבית דין אזורי לעבודה; אולם אם פסק הדין למזונות טעון הבהרה, תהא סמכות ההבהרה בידי בית המשפט או בית הדין שנתנו.

פרק ג’: גבייה מן החייב

14.      (א)   המוסד יגבה מן החייב כל סכום שהגיע או המגיע ממנו לזוכה לפי פסק הדין למזונות, לרבות ריבית כפי שנפסק והוצאות גביה ושכר טרחת עורך דין כפי שנקבע בהוצאה לפועל.

           (ב)   פסק הדין למזונות יבוצע בדרך האמורה בחוק ההוצאה לפועל, תשכ”ז–1967, כאילו ניתן לזכות המוסד, לרבות האמור בפרק ז’ שבו.

           (ג)   היה המוסד חב לחייב סכום כסף על פי כל דין, רשאי הוא לקזז כנגד אותו סכום את התשלום המשתלם לזוכה; החייב רשאי לפנות בענין הקיזוז לבית הדין האזורי לעבודה.

15.      גבה המוסד מן החייב יותר מהתשלומים ששילם לזוכה לפי חוק זה, יעביר את ההפרש לזוכה אחרי ניכוי הוצאות גביה ושכר טרחת עורך דין, במידה שנגבו מהחייב כאמור בסעיף 14(א).

 

פרק ד’: הוראות שונות

16.      אוצר המדינה יקציב למוסד את כל הכספים הדרושים לו כדי לבצע את התשלומים לזוכים לפי הוראות פרק ב’.

17.      זוכה אשר ללא הצדק סביר לא הודיע למוסד, כאמור בסעיף 12(א), דינו – מאסר שני חדשים או קנס 1000 לירות.

18.      (א)   מקום שנתקבלו כספים בלשכת הוצאה לפועל, לפי הליכים שנקט המוסד על פי סעיף 14(א) ושהזוכה נקט לפי סעיף 10, ישמשו כספים אלה תחילה לזכותו של הזוכה.

           (ב)   תשלומים שהמוסד משלמם לזוכה לפי חוק זה, דינם כדין מזונות, לענין עיקול, העברה, שעבוד וקיזוז.

19.      (בוטל).

20.      (א)   שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות קביעת שיעורי תשלום לפי חוק זה, ובלבד שתקנות לענין סעיף 3 יותקנו בהתייעצות עם שר האוצר.

           (ב)   שר העבודה רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע התפקידים המוטלים לפי חוק זה על המוסד.

           (ג)   תקנות על פי סעיפים 3, 9(ד), 21 ו-22 יותקנו באישור ועדת העבודה של הכנסת.

21.      על אף האמור בחוק זה, יוחל בהפעלתו בהדרגה, והוא יחול על סוגי הזוכים ולפי התנאים ששר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, קבע מזמן לזמן בתקנות.

22.      חוק זה יחול רק על פסקי דין למזונות שניתנו לאחר י”ב בתשרי תשל”ב (1 באוקטובר 1971), אולם שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר רשאי להחיל חוק זה לגבי פסקי דין שניתנו לפני המועד האמור, לתקופות שונות ולסוגי זוכים פלונים, הכל כפי שקבע.

23.      תחילתו של חוק זה ביום כ”ג בתשרי תשל”ג (1 באוקטובר 1972), אולם לא ישולמו תשלומים למפרע כאמור בסעיף 6, בשל תקופה שלפני תחילתו.

    שניאור זלמן שזר               גולדה מאיר                יעקב ש’ שפירא

      נשיא המדינה               ראש הממשלה               שר המשפטים

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עו"ד; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מעודכן וזאת בין היתר לאור שינויים שוטפים במידע, ואין להסתמך עליו. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד. בכל מקרה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני מעורך דין.