בית דין רבני חיפה 1066696-8
תקציר: האם יש לבית הדין סמכות לדון במזונות ילדים כאשר אלו נכרכו בתביעת גירושין שהגיש הבעל לבית הדין הרבני ?
נפסק: בית הדין הרבני רשאי ובעל סמכות לדון בנושא מזונות קטינים, במובן של תביעה להשבת מזונות ששולמו וכן מזונות עתידיים שישולמו בגין הוצאות הקטינים. זאת בין היתר לאור שינוי הגישה בשנים האחרונות בבי”מ העליון, לפיה אין צורך בהגשת תביעה נפרדת ודיון נפרד בעניינו של הקטין, ובתנאי שבית הדין “דן לגופו בעניין מזונות הילדים, ובחן את ההסכם שנערך בין בני הזוג תוך התייחסות לטובת הילדים ולמזונותיהם”.
מחפש עורך דין לגירושין בחיפה ?
מלא פרטים בטופס “צור קשר” משמאל ועו”ד לדיני משפחה בחיפה יתקשר אליך !
באפשרותך גם להתקשר ישירות – 052-9771993
בית דין רבני חיפה 1066696-8
הדיון המקדים בנדון עסק בסוגיה האם לבית הדין הרבני סמכות לדון במזונות הילדים כאשר אלו נכרכו בתביעת הגירושין שהוגשה ע”י הבעל לבית הדין הרבני.
בית הדין סוקר את התפתחות הסוגיה לאורך השנים בשלבים הבאים:
שלב א’ – החקיקה בנדון והפסיקה עד הלכת שרגאי
סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי”ג–1953, הקובע בצורה ברורה כי:
“הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האישה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני
שיפוט יחודי בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאישה ולילדי הזוג.”
כך גם הפסיקה, לדוגמא ביד”מ 1/60 וינטר קובע השופט זילברג כי “…מזונות הילדים אפילו אם הם נדרשים על־ידי הילדים גופם, ולא ההורים המתגרשים, נחשבים ל”עניין הכרוך בתביעת הגירושין…”
שלב ב’ – הלכת שרגאי (בר”ע 120/69)
בית המשפט העליון קבע כי יש אבחנה בין התביעה של ההורה להשבת הוצאותיו למזונות הילדים, שהיא אכן בסמכות בית הדין, לבין אפשרות התביעה העצמאית של הילדים למזונות שהיא בסמכות הבלעדית של בית המשפט. מהות ההבדל הוא הדגש על השמירה על זכויות בעל הדין, כאשר בבי”ד ההורה הוא התובע, בעוד בבית המשפט התביעה היא ע”י הקטין באמצעות ההורה.
הלכה זו קנתה לה שביתה בפסיקות בתי בית המשפט העליון שבאו לאחריה, כע”א 118/80 גבעולי, כאשר הכלל הוא כי סמכות השיפוט הייחודית של ביה”ד הרבני בענייני מזונות שנכרכו בתביעת גירושין, אין בכוחה למנוע מן הילדים לתבוע את אביהם בבית־המשפט המחוזי בשמם הם. כלומר אין “כריכה” במובן של רכישת סמכות ייחודית.
בפסיקה התגבש “המבחן הפרוצדורלי” (ראה ע”א 404/70 עברון , 527/72 דוידסון) לפיו דרישת הסף היחידה הנדרשת לפתיחת דיון מחודש בבית המשפט בנושא מזונות הקטינים היא הגשת תביעת המזונות לבי”מ ע”י הילדים או בשמם.
שלב ג’ – בג”צ 6929/10 ושינוי המגמה שבעקבותיו
בבג”צ 6929/10 פלונית חזר והכיר בית המשפט העליון באפשרות כריכת מזונות הילדים לתביעת הגירושין ובתנאי שהכריכה נעשתה כדין (בהתאם להלכת פלמן בג”צ 8497/00), בדבריה של השופטת נאור כי:
“…אף לבית הדין הרבני נתונה סמכות לדון במזונות ילדים, בשני מקרים עיקריים: ראשית, כאמור לעיל, במקרים בהם
עניין המזונות נכרך כדין בתביעת גירושין שהוגשה לבית הדין…”.
כך גם השופטת נאור בבג”צ 8533/13 “… הפקעת הנישואין מצריכה גם קביעה בעניין מזונות הילדים…”
כך גם השופט הנדל בבג”צ 5933/14 “כבר נפסק כי מזונות קטינים הוא עניין הניתן לכריכה”
עם זאת, הובהר כי הלכת שרגאי לא שונתה, כך שנשארה האבחנה בין תביעת השבת הוצאות להורה בגין מזונות קטין, אשר יכולה להיכרך, למול תביעת מזונות ע”י הקטין, אשר אינה יכולה להיכרך. הדבר חודד בדנג”צ 6454/14 כנגד פסק דינו הנ”ל של השופט הנדל ונאמר כי “העניין הכרוך בבית הדין הרבני הוא, איפוא, במישור היחסים שבין בני הזוג, לעניין השבת הוצאות שבהן נושא אחד מבני הזוג בקשר לגידול הילדים”
באותו דנג”צ הפנה הנשיא גרוניס אל דבריו של השופט עמית בבג”צ 4407/12 לפיהם אין צורך בתביעה ודיון נפרדים וביה”מ לא יחזור וידון בעניין מזונות הקטינים (כלומר כריכה תקינה תביא לסמכות ייחודית של בי”ד), ורק אם ישתכנע בית המשפט כי סוגיית מזונות הקטינים לא זכתה להתייחסות ראויה בדיון בבי”ד וזכויותיו של הקטין קופחו, יביא הדבר לפתיחה מחדש של ההסכמות שנקבעו בביה”ד, באמצעות התביעה העצמאית של הקטין לבי”מ (“המבחן המהותי”).
סיכום המצב המשפטי הקיים
המשמעות היא שהלכת שרגאי לא שונתה במובן מהות התביעה (תביעת השבה למול תביעת מזונות, על אף שאין הבדל משמעותי ביניהן), אלא במובן של מעברו של בית המשפט מ”המבחן הפרוצדורלי” אל “המבחן המהותי”.
בית הדין מציין, כי גם אם טרם פסק בית הדין הרבני בעניין מזונות הילדים שתביעה בעניינם הוגשה אליו, הרי שעל פי עקרון ‘הכיבוד ההדדי בין הערכאות’ (הלכת פלמן בג”צ 8497/00) ועקרון ההימנעות מקיום הליכים זהים במקביל (הלכת ראש חודש ע”א 2626/90), הרי שאין לביה”מ לעסוק בעניין מזונות הילדים כל עוד אלה נידונים בסמכות בבית הדין הרבני.
חזקה על בית הדין, כי יעשה את מלאכתו נאמנה וידון בעניינם של הקטינים כנדרש ולא יקפחם, והחששות מהעבר כי הקטין יקופח בביה”ד למול ביה”מ פגו בשנים האחרונות ואינם עוד, וכיום כמעט שאין הבדל בין הכרעות הערכאות השונות.
החלטה: נפסק כי לאור הכריכה הכנה, הסמכות לדון בתביעת המזונות נתונה לבית הדין.
ניתן 27.03.2016
יצוין כי אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עו"ד; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מעודכן וזאת בין היתר לאור שינויים שוטפים בחקיקה ובפסיקה, ואין להסתמך עליו. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד. בכל מקרה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני של עורך דין גירושים