מזונות זמניים או דמי שיקום לידועה בציבור ?

בר”ע 3198/08, בקשת רשות ערעור על פסיקת בי”מ למשפחה בחדרה בש”א 2021/07

תקציר: בית המשפט לענייני משפחה בחדרה נתן החלטה לחייב “דמי שיקום” בסך 4,000 ₪ לידועה בציבור למשך 12 חודשים, לאחר שנפרדו אחרי 18 שנה של חיים משותפים ו-3 ילדים. על החלטה זו הוגש ערעור.

נפסק: מזונות מובטחים ע”י מסלול מיוחד בהליכי הוצל”פ, ולכן במקום בו נפסקו מזונות זמניים לידועים בציבור, אין להחריגם ממנגנון זה ולכנותם “דמי שיקום”, מושג אשר לא הוכר עד כה כתחליף. עם זאת, נדחתה הבקשה להגדיל את המזונות ונקבע כי בית המשפט לענייני משפחה בחדרה בחן את מכלול השיקולים והראיות כראוי.

מחפש עורך דין למזונות בחדרה ?
מלא פרטים בטופס “צור קשר” משמאל ועו”ד לדיני משפחה בחדרה יתקשר אליך !
באפשרותך גם להתקשר ישירות – 052-9771993

בר”ע 3198/08, בש”א 2021/107

מדובר בזוג אשר חי במשך 18 שנה כידועים בציבור ולהם 3 ילדים. האשה טענה כי בן הזוג עזב את הבית לאחר שבחר לקיים קשר זוגי קבוע עם אשה אחרת, לאחר שבת זוגתו חלתה במחלת הטרשת הנפוצה. הגבר טען שהפרידה היתה בהסכמה ולדרישתה אחרי שהפסיקה מיוזמתה את הטיפול הזוגי, ומביא כהוכחה שהמשיך ותמך בה כלכלית בהסכמה גם אחרי הפרידה.

המבקשת תבעה מזונות בשיעור של כ- 13,000 ₪ לחודש לעצמה ולמזונות הקטינים תבעה כ-11,50 ₪ לשלושת הילדים. בשלב קודם אף נחתם הסכם כולל, אשר לא אושר בבית המשפט לפיו ישלם הגבר לאשה מזונות משקמים בסך 4000 ₪ לחודש

מאחר וחובת מזונות הינה חובה הנובעת מן הדין האישי, ומאחר והזוג לא היו נשואים, הרי שהתביעה עסקה בפסיקת “מזונות משקמים”, כלומר מזונות הנגזרים מעיקרון תום הלב כחלק מהדין האזרחי הכללי.

כב’ השופטת שפרה גליק בבית המשפט לענייני משפחה בחדרה סוקרת את ההלכה העוסקת בפסיקת חיוב במזונות זמניים לידועים בציבור ומגיעה למסקנה כי המקרה הנדון לא נכנס בגדר מצבים אלו, אלא אך ורק כ”דמי שיקום” הנובעים מההסכם ביניהם (על אף שלא אושר בבי”מ), מהסכמתו המפורשת של הבעל במהלך הדיון לתשלום וממצבה הבריאותי. “דמי השיקום” נפסקו לתקופה של 12 חודשים בלבד או עד להכרעה בתיק העיקרי (מאחר ומדובר בדמי שיקום ולא מזונות משקמים זמניים הנובעים מיחסי תלות או הסכם חוזי). בנוגע למזונות הקטינים נפסק כי מאחר ואחת הקטינים בחזקת אביה, לא ייפסקו עבורה מזונות כלל, ועבור השניים האחרים מזונות זמניים בסך של 2,000 ₪ לילד. נקבע כי גבייתו של התשלום במידת הצורך תהיה בהליכי הוצאה לפועל רגילים (להבדיל מהוצל”פ מזונות).

בבית המשפט המחוזי בחיפה נקבע כי בי”מ קמא בחן את מכלול השיקולים והראיות כראוי ועל כן אין לשנות את הסכומים שנפסקו, אולם קיבל את הערעור הן לגבי הגדרת אופי התשלום ותקופת הזמן שישולם. נקבע כי כן מדובר כאן במקרה של בני משפחה התלויים בחייב, ועל כן יש מקום מטעמים של הוגנות, שוויון ותום לב, לאפשר את מנגנון אכיפת התשלומים באמצעות הוצל”פ במסלול המיוחד לגביית המזונות, ולא להחריג את המזונות הזמניים בהגדרתם כ”דמי שיקום”, מושג אשר לא הוכר עד כה. בנוגע לתקופת הזמן, מאחר ונקבע כי המזונות שנפסקו “נועדו לתת מזור למחסור והשינוי באורחות החיים שנוצרו עקב הפרידה”, הרי שאין מקום להגבילם בתקופה ועד לקבלת החלטה בתיק העיקרי.

ניתן 15.05.2008