תמ”ש 57918-06-15 בית משפט לענייני משפחה בירושלים
תקציר: המשיב נטש את המנוחה 6 שנים לפני פטירתה, ואף נהג כלפיה באלימות לפני ואחרי הפסקת החיים המשותפים, וחי עם אשה אחרת ואף נולדו לו ממנה ילדים. האם הוא זכאי לרשת את המנוחה בהתאם לכללי הירושה לפי דין ?
נפסק: יש לפרש את המונח “בן זוג” בחוק הירושה לא רק כמונח פורמלי, אלא גם לבחון, במידה ומדובר בנישואים כדמו”י, האם הזוג עדיין נשוי לפי מבחן “החיוב בגט”. כך שאם מדובר במצב שבו היה ניתן ע”י בית הדין הרבני חיוב בגט, הרי שיש לראות את בני הזוג כגרושים לצרכי דיני הירושה, ועל כן המשיב לא זכאי לרשת את המנוחה. התביעה התקבלה וניתן צו ירושה מתוקן לפיו התובעת (הבת) הינה היורשת היחידה.
מחפש עורך דין לצוואות בירושלים ?
מלא פרטים בטופס “צור קשר” משמאל ועו”ד לדיני משפחה בירושלים יתקשר אליך !
באפשרותך גם להתקשר ישירות – 052-9771993
תמ”ש (ירושלים) 57918-06-15
גבר ירש מחצית מעיזבון אשתו שהלכה לעולמה, ובתם ירשה את המחצית השניה בהיותה קטינה, וזאת בהתאם לצו ירושה שניתן. מספר שנים לאחר מכן הגישה הבת תביעה לתיקון צו הירושה לפי סעיף 72 לחוק הירושה, בטענה שאינו יכול להיחשב כבן הזוג של אמה בעת פטירתה.
סיפור המקרה: המשיב נטש את המנוחה כשש שנים לפני שנפטרה, וזאת כשנה לאחר שבנם הבכור נפטר בטרם עת. הוכח כי המשיב נהג באלימות כלפי המנוחה, הן במהלך החיים המשותפים והן לאחר הפסקתם. עוד נמצא, כי בחיי המנוחה, בהיות המשיב נשוי לה, קיים זוגיות עם אחרת ומזוגיות זו נולדו שני ילדים.
הגישה המקובלת בבתי המשפט היא כי יש לפרש את המונח “בן זוג” בסעיף 11 לחוק הירושה כמי שנשוי בקשר נישואין פורמלי בלבד, להבדיל מזוגיות מהותית.
עם זאת, נקבע בע”א 524/87 ביהם כי במקום בו בני זוג היו נדרשים לגט פיטורין במידה והיו מעוניינים להינשא לאחר, למרות שהיו רשומים כגרושים, הרי שהיתה נחשבים כנשואים לצורך חוק הירושה. כך גם בע”א 247/97 סבג (ראה גם בע”מ 9607/033), ניתן היה להסיק כי אילולא ביטל בית הדין הרבני את חיוב האשה בגט, הרי שהיתה נחשבת כגרושה לצורך חוק הירושה, למרות שטרם ניתן הגט בפועל (כלומר למרות שעדיין הייתה רשומה כנשואה מבחינה פורמלית).
המשמעות היא כי על בית המשפט לבחון לא רק את התעודות המוצגות לפניו, אלא גם היה בית הדין הרבני מחייב בגט, לו נדון העניין בפניו עובר לפטירת המוריש, כלומר האם לפי הדין הדתי יש לראות את הגבר והאשה כנשואים או גרושים.
כאן בית המשפט הולך צעד נוסף קדימה וקובע כי גם אם בית הדין הרבני לא היה מחייב את הגבר בגט למרות שנטש את המנוחה וקיים חיי זוגיות עם אחרת וממנה אף נולדו לו שני ילדים, עוד בחיי המנוחה, הרי שמכח עקרון ההדדיות החל בדין האזרחי, יש לראות את המשיב כמחויב במתן גט לצרכי דיני הירושה, מאחר ובמקרה ההפוך (אם האשה היתה נוהגת כך), הרי שהיא היתה אסורה על בעלה וחייבת בגט.
נפסק כי לאור האמור, הרי שיש לראות את את המשיב כאילו היה מחויב במתן גט לצרכי דיני הירושה, ועל כן אינו יכול להיחשב כבן זוגה, ואינו זכאי לרשת את המנוחה, והתובעת (הבת) הינה היורשת היחידה של העיזבון.
ניתן 18.02.2016
יצוין כי אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עו"ד; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מעודכן וזאת בין היתר לאור שינויים שוטפים בחקיקה ובפסיקה, ואין להסתמך עליו. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד. בכל מקרה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני של עורך דין גירושים