ת”ע (נצרת) 22402-09-12 – בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תקציר: העורך דין ערך צוואה. לאחר שהוגשה התנגדות לצוואה, התבקש ע”י היורשת לייצגה בהליך ההתנגדות. נשאלה השאלה האם יכול לייצגה ובאילו תנאים ובמידה ולא – האם בי”מ למשפחה מוסמך להורות לו להתפטר מהייצוג.
נפסק: מאחר וידוע שעו”ד עורך הצוואה מתכוון להעיד ונוכח מורכבות המקרה, ראוי להקיש ממצבים אחרים שהוכרה סמכות בי”מ להפסיק את הייצוג, גם למקרה הנוכחי והעו”ד יפסיק לייצג את הלקוחה לאלתר.
מחפש עורך דין לצוואות בנצרת ?
מלא פרטים בטופס “צור קשר” משמאל ועו”ד לדיני משפחה בנצרת והסביבה יתקשר אליך !
באפשרותך גם להתקשר ישירות – 052-9771993
ת”ע (נצרת) 22402-09-12
כלל 36 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) קובע כי:
“(א) לא ייצג עורך דין אדם בהליכים משפטיים, לרבות ערעור, אם הוא עומד להעיד מטעם אותו אדם באחד משלבי ההליכים האמורים; נקרא עורך הדין להעיד מטעמו של אדם אחרי שהחל לייצגו – יחדל מן הייצוג.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מסירת עדות כשעורך דין נקרא להעיד בידי בעל דין יריב, או בענין שהוא טכני או ברשות בית המשפט או ברשות הועד המחוזי”.
המשמעות היא שכל עוד לא הוגשה התנגדות כל עוד עורך הדין לא יודע קונקרטית שהוא נדרש להעיד מטעם הלקוח ולא נקרא להעיד בפועל – אין מניעה מעורך הדין עורך הצוואה להגיש בקשה לקיום הצוואה או לייצג את הלקוח בהתנגדות.
יצוין כי מדובר בכלל אתיקה שמשמעו שייצוג בפועל יכול לעלות כדי עבירת משמעת, אולם אין בכך בכדי למנוע מעורך דין את הייצוג בפועל.
עם זאת, הפסיקה החמירה את הציפייה ואליבא דכב’ השופט שוחט (ראה גם תמ”ש (ת”א) 108880/03), במצב של התנגדות לצוואה בטענת השפעה בלתי הוגנת או טענות שיש להניח שעורך הדין יידרש להעיד כדי להתמודד עמן – אל לו לקחת הייצוג לידיו מלכתחילה. כך למשל טענת מעורבות לפי ס’ 35 לחוק הירושה (מעורבות נהנה בעריכה או בעדות) לפי השופט שוחט, היא טענה שכמעט בוודאות תדרוש את עדות העו”ד ולכן עליו להימנע מהמשך הייצוג.
יתר על כן, ס’ 36(ב) מסמיך להתיר או לאסור את עדות העו”ד, אולם לא מתייחס במפורש לסמכות להפסקת הייצוג. בפועל, מאחר ומדובר בכלל אתיקה שאוסר ואינו מונע, גם בתי המשפט לא מונעים את הייצוג במקרים כאלה, אלא מיידעים את עורכי ובעלי הדין כי מדובר בהפרת כללי האתיקה ואף באפשרות שהדבר יפגע במשקל עדות עורך הדין לטובת הלקוח.
בהחלטה לגבי פסילת הייצוג עומדים שני ערכים זה מול זה – הזכות לייצוג תוך בחירה חופשית את העו”ד כזכות חוקתית מחד , למול הגעה לחקר האמת, עשיית צדק ותקינות ההליך המשפטי, וכן חובת עו”ד לסייע לבי המשפט לעשות משפט.
השופט גורס כי “יש להכיר בסמכות בית המשפט לפסול ייצוג עורך דין פרטני בשל החשש מפגיעה אפשרית ביכולתו של בית המשפט להגיע לחקר האמת ולעשות משפט צדק (בשל העובדה שמשקל עדות עורך הדין ייפגם ויופחת משמעותית באם יותר הייצוג והוא יידרש להעיד).”
על כן, ומאחר ובנסיבות העניין נמסר כי ידוע שעו”ד עורך הצוואה מתכוון להעיד ונוכח מורכבות המקרה – נפסק כי עורך הדין יפסיק לייצג את הלקוחה לאלתר.
אגב דברים אלה צוין כי היו מצבים שבתי משפט ראו בהמשך ייצוג למרות כלל האתיקה והפסיקה האמורים, כרכיב שיכול לחזק קביעה כי התנהגות העורך דין היתה רשלנית. לדוגמא בת.א.(ת”א) 27094-09-09 פלג נפסק שלצד רשלנות העו”ד (בהקשר מעורבות הלקוחה בעריכה) שגרמה לביטול הצוואה, גם התנהלותו בהמשך ייצוג למרות כלל האתיקה האמור והפסיקה בנדון, תרמה להחלטה לקבל את התביעה בנזיקין נגדו בגין רשלנות.
ניתן 07.05.2013
יצוין כי אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עו"ד; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מעודכן וזאת בין היתר לאור שינויים שוטפים בחקיקה ובפסיקה, ואין להסתמך עליו. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד. בכל מקרה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני של עורך דין גירושים