תמ”ש 44235-01-12 בית משפט לענייני משפחה בחדרה
תקציר: האשה הגישה תביעת מזונות בשם הקטינה, לאחר שהאשה הרתה מהפרייה מלאכותית מזרעו של האב, וזאת למרות הסכם מפורש ביניהם כי הוא לא יחוב במזונות.
נפסק: התקבלה טענת האב כי סוכם על תרומת זרע בלבד ולא על הורות משותפת, אולם למרות זאת הדבר אינו גורע מחובתו למזונות. הדבר שונה ממצב בו מדובר בתרומת זרע אנונימית. עם זאת, מאחר והאשה מלכתחילה לקחה על עצמה אחריות מוגדלת, הרי שייפסקו לו רק מזונות הכרחיים ואף מופחתים ובנוגע לחלק מסעיפי המזונות, תשא האשה ב-75% מההוצאות.
בית המשפט בחדרה ציין כי לאור הפרת ההסכם ביניהם, עומדת לאב זכות לתביעת שיפוי כנגד האם לאחר הגיעה הקטינה לגיל 18 !
מחפש עורך דין לדיני משפחה בחדרה ?
מלא פרטים בטופס “צור קשר” משמאל ועו”ד לדיני משפחה בחדרה יתקשר אליך !
באפשרותך גם להתקשר ישירות – 052-9771993
תמ”ש 44235-01-12
מדובר בתביעת מזונות שהגישה קטינה באמצעות אמה. האם והאב לא נישאו ולא גרו תחת קורת גג אחת, כאשר ההפריה נעשתה באמצעות הזרעה מלאכותית בהסכמת האב.
האם התובעת טוענת כי האב הסכים להורות משותפת, בעוד האב טוען שהסכים לתרומת זרע בלבד, וזאת למרות ששני הצדדים חתמו על הסכם “הורות משותפת”, וכי הסכים לסעיף חובותיו בהסכם רק כי שוכנע שמדובר בהסכם סטנדרטי שחובה לחתום עליו לצורך ההליך. לאחר מכן נחתם בין הצדדים הסכם נוסף, המסדיר את תרומת הזרע, אשר עליו חתום האב ואושר באימייל ע”י האם, וכולל ויתור על זכויותיו כאב ביולוגי לבקשת האם.
בית המשפט לענייני משפחה בחדרה קיבל את עמדת הנתבע ופסק כממצא עובדתי על בסיס מכלול העדויות והתכתובות כי בין הצדדים הוסכם קיומו של הליך תרומת זרע בלבד, כגרסת הנתבע, ולא הליך הורות משותפת, כגרסת התובעת.
עם זאת, לגבי מעמדו של תורם הזרע כחב מזונות לילדו, נקבע כי להבדיל מתורם זרע אנונימי, הרי “אין הדעת סובלת מצב בו אב ביולוגי מוכר וידוע מסיר מעל עצמו כל אחריות הורית מיוצא חלציו, ועליו האחריות לפרנסתו ולרווחתו של ילדו“. ראה ע”א 3077/90 בדבר חשיבות הכלל המחייב אב לזון את ילדיו.
בית המשפט פסל את התנאי בהסכם השני הפוטר אותו ממזונות צאצאו הן כנוגד את תקנת הציבור והן מאחר ואין מאחר וההסכם בין ההורים אינו מחייב את הילד לעניין המזונות.
לעומת זאת, מאחר ומדובר באם פנויה אשר החליטה להביא ילד לעולם מחוץ למסגרת הנישואין ומאחר ולא הוסכם על הורות משותפת, הרי האם לקחה על עצמה מלכתחילה אחריות גדולה יותר. על כן, חובת האב מצטמצמת לכדי תשלום דמי מזונות הכרחיים ואף מופחתים (ראה תמ”ש 1241/05, תמ”ש (ת”א) 35431-06-111, בע”מ 4751/12 אלמוני).
נקבע כי האב ישלם 1500 ₪ לחודש בגין מזונות ומדור עד הגיעה הקטינה לגיל 18 או סיום לימודי התיכון, המאוחר מבין השניים ולאחר מכן ועד לתום השירות הצבאי או הלאומי – יעמדו דמי המזונות על שליש. זאת בנוסף על 25% מהוצאות רפואיות חריגות והוצאות חינוך, וזאת לאור האחריות המוגדלת של האם כאמור.
בית המשפט לענייני משפחה בחדרה מוסיף וקובע כי עומדת לנתבע זכות תביעה נפרדת לשיפוי מול האם, לאחר הגיעה הקטינה לגיל 18, מאחר והוסכם על תרומת זרע בלבד ולא על הורות משותפת. בית המשפט קבע כי התביעה לתשלום מזונות הינה הפרת המוסכם ביניהם, אולם תביעת השיפוי תהיה רק באופן שלא יפגע בטובת הקטינה (ראה תמ”ש 24281/06, תמ”ש 22317-08-11).
ניתן 23.07.2015
יצוין כי אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עו"ד; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מעודכן וזאת בין היתר לאור שינויים שוטפים בחקיקה ובפסיקה, ואין להסתמך עליו. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד. בכל מקרה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני של עורך דין גירושים