תביעת מזונות אישה – עו”ד ליאור צירלין
עו”ד ליאור צירלין הנו עו”ד לגירושין המתמחה בדיני משפחה, גירושין וצוואות.
בנוסף להסמכתו וניסיונו הרב כעו”ד (2009), עו”ד ליאור צירלין הינו גם מגשר מוסמך משנת 2005.
עו”ד צירלין מאמין ביחס אישי לכל לקוח ופועל באסרטיביות, מקצוענות ויצירתיות תוך עמידה נחושה על האינטרסים שלך.
מהם מזונות אישה
מזונות אשה הינם תשלום המוטל על הבעל לטובת האשה לפי הדין העברי או לטובת הידועה בציבור לפי הפסיקה בישראל.
ניתן להגיש תביעת מזונות אישה עוד לפני תביעת גירושין או במקביל אליה, בין אם בני הזוג גרים יחדיו או בנפרד.
הבעל נדרש לשלם מזונות אשה עד לגירושין בפועל באמצעות גט, למעט במקרים בהם מתקיימת עילה הלכתית לאיבוד הזכות למזונות אשה (ראו בהמשך). במקרים מסוימים נפסקים מזונות משקמים לאישה גם לאחר הגירושין מכח דיני חוזים.
מלא פרטים בטופס יצירת קשר משמאל ועו”ד צירלין יתקשר אליך עוד היום !
באפשרותך גם להתקשר ישירות – 052-9771993
לאיזו ערכאה מגישים תביעת מזונות אישה ?
מקור החיוב במזונות אישה הוא בסעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), הקובע כי “אדם חייב במזונות בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו… “.
ניתן להגיש תביעה למזונות אישה הן בבית הדין הרבני והן בבית משפט למשפחה, כאשר יש הבדלים הן לגבי פסיקות ביה”מ לביה”ד. הבדלים אלו מתבטאים הן בין השיקולים המנחים אותם בדרך לפסיקה, והן בעניין פרוצדורות. כך למשל בעוד בבית הדין יש משקל משמעותי למידת האשמה של האשה בפירוד, הרי בבית משפט למשפחה יעדיפו לתת משקל לשיקולי הסתמכות.
מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתביעת מזונות אישה ולגבש אסטרטגיה המתאימה לך אישית טרם תביעה.
דגשים כלליים עבור האשה
עולה עמו ואינה יורדת – האשה זכאית לקבלת סכום כספי מהבעל לשמירת אותה רמת חיים שהיתה רגילה אליה בחייהם המשותפים (ראה כתובות מח א., שולחן ערוך ס’ י, ראה גם ע”א 239/85 בעניין עמיצור). לקביעה זו בנוגע לרמת המגורים אשר האישה היתה רגילה אליהם במהלך נישואיה, יש השפעה רבה גם בהקשר הזכות למדור ספציפי.
אשה שנישאה בנישואים אזרחיים – בפסיקה נקבע כי גם אישה שנישאה בנישואים אזרחיים תהיה זכאית, בתנאים מסויימים לקבלת מזונות אישה (ראה למשל רע”א 8256/99 פלוני).
בני זוג שאינם יהודים או נישואי תערובת – בפסיקה נקבע כי בעל יהודי חייב במזונות אשתו הנוכריה למרות שהדבר בניגוד לדין העברי, מתוך תפיסת “הפקרת בן זוג למחסור ורעב היא בגדר פגיעה בכבוד האדם”. ראה תמ”ש 24650/02 , ע”א 7038/93
דגשים כלליים עבור הבעל
מעשה ידיה – בדין העברי, כאשר האישה עובדת ומתפרנסת כדי שווי מזונות האישה המגיעים לה, אין הבעל מחויב בתשלום מזונות אישה. עם זאת, אין בכך בכדי לחייב את האישה לצאת לעבוד. לעתים האישה אף מפסיקה לעבוד בצורה יזומה או מפחיתה את היקף הכנסותיה בכדי לקבל מזונות אישה. בעל המסרב ליתן גט (סרבן גט) למרות שחויב בכך ע”י בית הדין, יידרש לשלם “מזונות מעוכבת מחמתו” גם במידה והאשה עובדת.
עילות לאיבוד הזכאות למזונות אישה – ישנן מספר עילות בדין העברי לפיהן מאבדת אישה את זכותה למזונות אישה. כך למשל אישה מורדת תאבד את מזונותיה, אישה נואפת, אשה המסרבת לשלום בית, אישה המסרבת להתגרש ולקבל את גיטה וכדומה.
מומלץ להיעזר בעו”ד המתמחה בתביעת מזונות אישה ולבחון את הזכאות למזונות בכל מקרה לגופו.